המשיח – אדם, אלוהים או שניהם?

אלוהותו של המשיח

מקובל לחשוב כי מהות הוויכוח בין יהודים לנוצרים נסבה על השאלה אם המשיח כבר בא, אם לאו: בעוד שהנוצרים מאמינים כי הוא כבר בא, בדמותו של ישוע מנצרת, רוב ההיהודים (לפחות אלה שעדיין מאמינים ברעיון המשיחי) עדיין מצפים לבואו בעתיד. אך אף שהבדל זה הוא אמיתי וחשוב – זהו אינו סלע המחלוקת. הוויכוח החריף ביותר בין היהדות המסורתית לנצרות הוא על טבעו של המשיח. האם משיח ישראל המובטח הוא אדם גרידא, המשופע בכוחות רוחניים מיוחדים ללא ספק, אך עדיין – אדם בלבד! – או האם המשיח הוא אלוהים עצמו, שמצא לנכון ללבוש בשר ולהפוך לאחד מאיתנו?

במאמר אחר בחנו נבואות משיחיות לאור ספרות חז"ל כדי לקבוע את זהותו של משיח ישראל, את הזמן והמקום של ביאתו ואת נסיבות חייו ומותו. במאמר זה נתרכז בטבעו של המשיח. האם הוא אדם, אלוהים או שניהם?

הרעיון שעל פיו אלוהים, בורא היקום, אוהב אותנו כל כך עד כי השפיל עצמו לדרגת בן אדם חלש – שחי, סבל ומת איתנו ועבורנו – הוא רעיון מעורר התפעלות. רעיון זה היה תמיד אבן הנגף הגדולה ביותר – בעיקר בקרב יהודים ומוסלמים – בדרכם לקבל את טענות האמונה הנוצרית.

ביהדות האורתודוקסית מדגישים במיוחד כי אלוהים בשום פנים ואופן אינו יכול להיראות כבן אדם. בכל בוקר מתפללים היהודים בבית הכנסת: "אין לו דמות הגוף ואינו גוף." העיקרון השלישי ב-13 עיקרי האמונה של הרמב"ם הוא: "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו אינו גוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף, ואין לו שום דמיון כלל". גם המוסלמים יסכימו עם קביעה זו; כפי שכתוב בקוראן:

המשיח, ישוע בן מרים, הוא שליח אללה לפי דברו אל מרים ברוח קודשו. האמינו באללה ובשליחיו אך אל תדברו על "שלושה". מוטב לכם להימנע מזה, כי אללה הוא אלוה אחד ויחיד. ישתבח שמו, הוא נעלה מעל כל אפשרות כזאת של היותו זקוק לבן, כי לו השמים והארץ ומלואם והוא דיו לנהוג בהם לבדו. (הקוראן, ד 169)

אך קושי זה אינו מנת חלקם של יהודים ומוסלמים בלבד. גם לנוצרים רבים, בעבר ובהווה, היה וישנו קושי רב בקבלת העובדה שישוע הוא אלוהים. אין זה פלא: נושא אלוהותו של המשיח, כמו גם רעיון השילוש, היה תמיד התעלומה העמוקה והבלתי מובנת ביותר בתולדות הישועה והקשר של אלוהים עם בני האדם. רעיון זה כה מזעזע עד כי רבים, כולל כאלה המחשיבים עצמם מאמינים בישוע, טוענים כי רעיונות ההתגלמות בדמות בן אדם והשילוש אינם נובעים מהתגלות אלוהית, אלא הם סטיות מהכתבים המקודשים – סטיות שמקורן בדתות פגניות קדומות.

מטרת מאמר זה היא לבדוק טענה זו ולקבוע אם אמונה באלוהותו של המשיח היתה נפוצה בקהילה הקדומה, ואם ניתן להוכיח את נכונות היותו של המשיח אלוהים מכתבי הקודש. נמשיך בסדר הפוך: בחלק הראשון נבחן מקורות נבחרים מכתבי אבות הכנסייה כדי לקבוע מה האמינו הנוצרים הראשונים באשר לזהותו של ישוע. בחלק השני נברר אם ניתן להצדיק אמונה שכזו מתוך הברית החדשה, בכך שנבחן את טענותיהם של ישוע עצמו ושל כותבי הברית החדשה באשר לזהותו. בחלק השלישי נדון בשאלה אם טענות אלה הן "המצאות נוצריות" הנובעות מדתות פגניות הסותרות את התנ"ך ואת רעיון המשיחיות ביהדות, כפי שנטען לעתים; או אם טענות אלה הן בעצם המשך ישיר של התנ"ך ושל היהדות בימי בית שני ומאוחר יותר.

נציין כעת, כי לא ננסה להסביר כאן את ההיגיון שמאחורי ההתגלמות בדמות בן אדם או את השאלה "מדוע הפך אלוהים לאדם" – אלא נציג את המקורות של אמונה זו בכתבי אבות הכנסייה ובכתובים.