אלוהותו של המשיח - בברית החדשה

חלק שני: אלוהותו של המשיח בברית החדשה

אבות הכנסייה הקדומים האמינו כי ישוע הוא אלוהים. אך אולי קיבלו רעיון זה מהרקע והסביבה הפגניים שמהם הגיעו ולא מכתבי הקודש? בחלק זה נראה כי לא כך קרה; אכן, הברית החדשה ברורה מאוד בטענות המוצגות באשר לאלוהותו של המשיח.

טענותיו של ישוע המשיח באשר לעצמו

נכון הוא כי ישוע מעולם לא אמר בבירור שהוא אלוהים. ברור כי ידע שאם יטען טענה שכזו בגלוי – לא רק שאף אחד לא היה מאמין בו, אלא היה מאבד במהרה את מהימנותו בקרב תומכיו והיה מעלה תהיות באשר לשפיותו. מצד שני, נדמה כי כוונתו הייתה ללא ספק לגלות עובדה מדהימה זו לתומכיו באמצעות דבריו ומעשיו, ובעיקר באמצעות תחייתו מן המתים. יתרה מכך, ישוע טען כמה פעמים כי הוא שווה לאלוהים, טענה שעוררה את זעמם של מתנגדיו שהבינו ודאי כי הוא טוען לאלוהותו:

"שֶׁכֵּן אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים כִּי אֲנִי הוּא, מוֹת תָּמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם [...] אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, בְּטֶרֶם הֱיוֹת אַבְרָהָם, אֲנִי הוּא." (יוחנן ח, 24, 58; ראה שמות ג, יד)

"אֲנִי וְהָאָב אֶחָד אֲנַחְנוּ. שׁוּב הֵרִימוּ אֲבָנִים כְּדֵי לִרְגֹּם אוֹתוֹ... עָנוּ לוֹ: לֹא עַל מַעֲשֶׂה טוֹב נִרְגֹּם אוֹתְךָ, אֶלָּא עַל חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם וְעַל שֶׁבִּהְיוֹתְךָ אָדָם אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת עַצְמְךָ אֱלֹהִים." (יוחנן י, 30–33)

"הָרוֹאֶה אוֹתִי רָאָה אֶת הָאָב... הַאֵינְךָ מַאֲמִין שֶׁאֲנִי בָּאָב וְהָאָב בִּי?" (שם יד, 9–10)

"הֵשִׁיב תֹּאמָא וְאָמַר לוֹ: 'אֲדוֹנִי וֵאלֹהַי!'" (שם כ, 28)

תכונות אלוהיות

כותבי הברית החדשה מציגים את ישוע כבעל תכונות המיוחסות בדרך כלל לאלוהים בלבד. הוא מוצג כך:

• בעל קיום עצמי שברשותו חיי נצח: "בּוֹ הָיוּ חַיִּים וְהַחַיִּים הָיוּ הָאוֹר לִבְנֵי הָאָדָם." (שם א, 4 וגם יד, 16; הראשונה ליוחנן ה, 11)
• מי שנמצא בכל מקום בו-זמנית: "כִּי בְּמָקוֹם אֲשֶׁר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה נֶאֱסָפִים לִשְׁמִי שָׁם אֲנִי בְּתוֹכָם" (מתי יח, 20); "הִנֵּה אִתְּכֶם אֲנִי כָּל הַיָּמִים עַד קֵץ הָעוֹלָם." (שם כח, 20)
• יודע כל: "אֲדוֹנִי, הַכֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ" (יוחנן כא, 17 וגם ד, 16; ו, 64; טז, 30; מתי טז, 22–27)
• כל יכול: "נִתְּנָה לִי כָּל סַמְכוּת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (מתי כח, 18 וגם יוחנן ה, 19); ישוע הקים אנשים לתחייה (לוקס ז, 14–15) וחשף את שליטתו בטבע בכך שגער ברוחות ובים. (מתי ח, 26–27)
• סולח על חטאים: "בְּנִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ. אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם אָמְרוּ בְּלִבָּם: מַדּוּעַ הוּא מְדַבֵּר כָּךְ? מְגַדֵּף הוּא. מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלָתִי הָאֱלֹהִים לְבַדּוֹ?" (מרקוס ב, 6–7)
• הרשה לאנשים להשתחוות לפניו כאלוהים: "וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּסִּירָה הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְּאָמְרָם: בֶּאֱמֶת בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה." (מתי יד, 33 וגם כח, 9)
• נצחי: "יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא – אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּלְעוֹלָמִים." (אל העברים יג, 8 וגם א, 12)

טענות ישירות מפיהם של כותבי הברית החדשה

נוסף על כך, כותבי הברית החדשה טוענים כמה טענות ישירות וברורות כי ישוע הוא בעצם אלוהים:

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. (יוחנן א, 1)

אֶת הָאֱלֹהִים לֹא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם; אֱלֹהִים הַיָּחִיד, הַנִּמְצָא בְּחֵיק הָאָב, הוּא אֲשֶׁר הוֹדִיעוֹ (שם שם, 18)

[בכמה מן הנוסחים כתוב 'הַבֵּן הַיָּחִיד'] מִשּׁוּם כָּךְ עוֹד יוֹתֵר הִשְׁתַּדְּלוּ לַהֲרֹג אוֹתוֹ, כִּי לֹא רַק שֶׁהֵפֵר אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא גַּם אָמַר שֶׁהָאֱלֹהִים הוּא אָבִיו וְעָשָׂה עַצְמוֹ שָׁוֶה לֵאלֹהִים. (שם ה, 18)

הַשְׁגִּיחוּ עַל עַצְמְכֶם... לִרְעוֹת אֶת קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר קָנָה בְּדָמוֹ שֶׁלּוֹ." (מעשי השליחים כ, 28)

[אלוהים קנה את הקהילה *בדמו שלו*] ...מִצַּד יִחוּסוֹ הָאֱנוֹשִׁי, הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא מֵעַל כֹּל, אֵל מְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים. (אל הרומיים ט, 5)

יְהֵא בָּכֶם הֲלָךְ רוּחַ זֶה אֲשֶׁר הָיָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ: הוּא אֲשֶׁר הָיָה קַיָּם בִּדְמוּת אֱלֹהִים לֹא חָשַׁב לְשָׁלָל הֱיוֹת שָׁוֶה לֵאלֹהִים. (אל הפיליפיים ב, 5–6)

וְהוּא צֶלֶם שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבִּלְתִּי נִרְאֶה, בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה; כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ... הַכֹּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ, וְהוּא קוֹדֵם לַכֹּל וְהַכֹּל קַיָּם בּוֹ. וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל-דָּבָר וְעַל-פִּיו הֵם עֹמְדִים כֻּלָּם (אל הקולסיים א, 15–17)

הֵן בַּמָּשִׁיחַ, בְּגוּפוֹ, שׁוֹכֵן כָּל מְלוֹא הָאֱלֹהוּת. (שם ב, 9)

[אלוהים] הִתְגַּלָּה בַּבָּשָׂר. (הראשונה אל טימותיאוס ג, 16)

בְּצִפִּיָּה לְמִמּוּשׁ הַתִּקְוָה הַמְבֹרָכָה וּלְהוֹפָעַת הֲדַר אֱלֹהֵינוּ הַגָּדוֹל וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. (אל טיטוס ב, 13)

אַךְ עַל הַבֵּן הוּא אוֹמֵר, כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים, עוֹלָם וָעֶד... (אל העברים א, 8; ראה תהלים מה, 6)

...לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּצִדְקַת אֱלֹהֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ קִבְּלוּ אֱמוּנָה יְקָרָה כְּשֶׁלָּנוּ. (השנייה לפטרוס א, 1)

וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבֶּן-הָאֱלֹהִים בָּא וְנָתַן לָנוּ בִּינָה לָדַעַת אֶת הָאֲמִתִּי; וַאֲנַחְנוּ בָּאֲמִתִּי, בִּבְנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי וְחַיֵּי עוֹלָם. (הראשונה ליוחנן ה, 20)

רָאוּי הַשֶּׂה שֶׁנִּשְׁחַט לְקַבֵּל גְּבוּרָה, עֹשֶׁר וְחָכְמָה וְכֹחַ וִיקָר וְכָבוֹד וּבְרָכָה. (התגלות ה, 12)

טענות עקיפות מפיהם של כותבי הברית החדשה בהתייחסם לתנ"ך

אף כי די בטענות שלעיל, אנו מוצאים גם כמה טענות עקיפות המראות כי כותבי הברית החדשה האמינו כי ישוע הוא אלוהים. בדוגמאות הבאות יש כמה תכונות אלוהיות שבתנ"ך יוחסו אך ורק לאלוהים, ובברית החדשה מיוחסות לישוע.

אלוהים הוא הגואל והמושיע היחיד

הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבוֹא גְּמוּל אֱלֹהִים הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם. (ישעיה לה, ד)

כֹּה-אָמַר יְהוָה גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (שם מג, יד וגם מא, יד; מד, כב–כד; מז, ד; מח, יז)

...אֵל-צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ אַיִן זוּלָתִי. (שם מה, כא וגם מה, טו)

אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ. (שם מג, יא; השווה מה, ו וגם הושע יג, ד)

אך ישוע המשיח הוא גם המושיע...

כֹּה-אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת  אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. (ישעיה מה, ו) – מיהו גואל זה, 'יהוה צבאות' השונה מן 'יהוה מלך ישראל'?

וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם. (מתי א, 21)

וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם. (יוחנן ד, 42 וגם יב, 47; מעשי השליחים ד, 12; אל העברים ז, 25).

אלוהים הוא הראשון והאחרון, האל"ף והתי"ו

אֲנִי-הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן. (ישעיה מח, יב וגם מד, ו)

אֲנִי הָאָלֶף אַף אֲנִי הַתָּו, נְאֻם יהוה אֱלֹהִים, הַהֹוֶה וְהָיָה וְיָבוֹא, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת. (התגלות א, 8)

...אך ישוע גם הוא הראשון והאחרון, האל"ף והתי"ו

אֲנִי הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן וְהַחַי. (שם א, 17 וגם ב, 8)

אֲנִי הָאָלֶף אַף אֲנִי הַתָּו, הָרִאשׁוֹן אַף הָאַחֲרוֹן, הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית. (שם כב, 12)

רק אלוהים עצמו הוא הבורא

אָנֹכִי יְהוָה עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי. (ישעיה מד, כד)

אַתָּה-הוּא יְהוָה לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל-אֲשֶׁר בָּהֶם. (נחמיה ט, ו)

...אך הכול נברא על ידי ולמען ישוע

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו)

הַכֹּל נִהְיָה עַל-יָדָיו, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל אֲשֶׁר נִהְיָה. (יוחנן א, 3)

כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ... הַכֹּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ. (אל הקולסיים א, 16)

רק לפני אלוהים מותר להשתחוות

אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. (דברים ו, יג וגם לוקס ד, 8)

אך אנשים השתחוו גם לפני ישוע...

נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ. (מתי ב, 11 וגם יד, 33; כח, 17; לוקס כד, 52; יוחנן ט, 38)

וְעוֹד, כַּאֲשֶׁר הוּא מֵבִיא אֶת הַבְּכוֹר אֶל הָעוֹלָם, הוּא אוֹמֵר, "וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים." (אל העברים א, 6)

אלוהים אינו חולק את כבודו עם אף אחד

אֲנִי יְהוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן. (ישעיה מב, ח)

לְךָ יָאֶה, אֲדוֹנֵנוּ וֵאלֹהֵינוּ, לְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד וְהַיְקָר וְהַגְּבוּרָה. (התגלות ד, 11)

...אך ישוע קיבל את אותו כבוד שמקבל אלוהים

הַשֶּׂה שֶׁנִּשְׁחַט לְקַבֵּל גְּבוּרָה, עֹשֶׁר וְחָכְמָה וְכֹחַ וִיקָר וְכָבוֹד וּבְרָכָה. (שם ה, 12)

לַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְלַשֶּׂה הַבְּרָכָה וְהַיְקָר וְהַכָּבוֹד וְהָעֹז לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. (שם שם, 13)

ישוע מגשים את נבואות התנ"ך המתייחסות לאלוהים

בדבריו ובמעשיו הגשים ישוע את נבואות התנ"ך המתייחסות לאלוהים. השווה את הקטעים מהתנ"ך עם המקבילות בברית החדשה. פסוקי התנ"ך מתייחסים לאלוהים, בעוד שאלה מהברית החדשה מתייחסים לישוע – ובכך הופכים אלוהים וישוע לאחד.

ריפוי עיוורים וחירשים

הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבוֹא--גְּמוּל אֱלֹהִים הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם. אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה. אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם. (ישעיה לה, ד–ה)

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר עַל מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ שָׁלַח בְּיַד תַּלְמִידָיו לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: "אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים: עִוְרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, עֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרִים." (מתי יא, 3–5)

נבואת ישעיה על העם העיוור והחירש

וָאֹמַר אוֹי-לִי... כִּי אֶת-הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי... לֵב-הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן-יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. (ישעיה ו, ה; ו, י)

אַף כִּי עָשָׂה אוֹתוֹת רַבִּים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ... לָכֵן לֹא יָכִלוּ לְהַאֲמִין, כִּי עוֹד אָמַר יְשַׁעְיָהוּ: "הֵשַׁע עֵינֵיהֶם וְהִשְׁמִין לְבָבָם, פֶּן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וּלְבָבָם יָבִין וְשָׁבוּ וְרָפָא לָהֶם." אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר יְשַׁעְיָהוּ בִּרְאוֹתוֹ אֶת כְּבוֹדוֹ, וְעָלָיו דִּבֵּר (יוחנן יב, 37–41)

בריאת העולם

לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ [אלוהים] וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. (תהלים קב, כה)

אַךְ עַל הַבֵּן הוּא אוֹמֵר... אַתָּה אֲדֹנָי לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֶׂה יָדֶיךָ שָׁמַיִם. (אל העברים א, 8, 10)

הרועה הטוב

יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר. (תהלים כג, א)

אֲנִי הָרוֹעֶה הַטּוֹב. (יוחנן י, 11)

אבן נגף צור מכשול

אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם.  וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִָם. (ישעיה ח, יג–יד)

ישוע הוא "אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל". (הראשונה לפטרוס ב, 8)

מלך ישראל

מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ... (צפניה ג, טו)

רַבִּי, אַתָּה בֶּן-הָאֱלֹהִים, אַתָּה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל! (יוחנן א, 49)

עוללים מהללים את אלוהים

מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ-עֹז. (תהלים ח, ג)

ישוע מייחס לעצמו נבואה זו. (מתי כא, 16)

רגלי האדון על הר הזיתים

וְיָצָא יְהוָה וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם... וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים. (זכריה יד, ג–ד)

"אַנְשֵׁי הַגָּלִיל, לָמָּה אַתֶּם עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים אֶל הַשָּׁמַיִם? יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר נִשָּׂא מֵעֲלֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה -- בּוֹא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם"... אַחֲרֵי כֵן שָׁבוּ לִירוּשָׁלַיִם מֵהַר הַזֵּיתִים. (מעשי השליחים א, 11–12)