"הליטורגיה היא הפסגה שאליה מכוונת פעילותה של הכנסייה: ובאותו זמן זהו המקור שממנה זורם כל כוחה. שכן, המטרה והתכלית של פעילות השליחים היא שכל מי שהופך לאחד מבניו של אלוהים באמצעות אמונה וטבילה, יוכל להלל את אלוהים בקרב מאמינים אחרים, לקחת חלק בקורבן ולהשתתף בסעודת האדון..." (SC 10)
כאן תוכל להבין לעומק את משמעותם של הליטורגיה והסקרמנטים הקתוליים, וללמוד כמה מן התפילות הקתוליות החשובות ביותר.
Although the Eucharist is “the source and summit of the Christian life,” many Catholics are unfamiliar with its rich Old Testament and Jewish background. In this article, we will look at four aspects of this background: the king-priest Melchizedek, the Passover, the manna, and the bread of the Presence.
LORD, that which You have given us, give to all Israel. May all Israel discover the sweet gentleness and sublimity of the Messiah, who is still waiting, and has already been with us for twenty centuries, Yeshua, the Lord. And together with the Messiah, may Israel discover the stunning beauty of the Good News that comes from heaven, the New Covenant capable of bringing to Israel the peace of her God, shalom upon Jerusalem.
מובאות כאן כמה מהתפילות הקתוליות החשובות ביותר.
הוידוי (או 'הפיוס') הוא התקדיש (הסקרמנט) שבאמצעותו קתולים שנטבלו מקבלים סליחה בחסד אלוהים, על חטא שחטאו נגדו; כמו כן, באמצעותו הם מפויסים עם הכנסייה שבה פגעו בכך שחטאו. זהו המקום שבו אתה פוגש את ישוע שקם לתחייה, שהעניק לשליחיו – הכוהנים הראשונים של הברית החדשה – את הכוח לסלוח חטאים בשמו (יוחנן כ, 23).
מבוא קצר זה מלמד על טקס המיסה הקדושה, סעודת האדון / לחם הקודש, הנקרא ביוונית "אויכריסטיה" (שמשמעותה "הבעת תודה"). סעודת האדון היא המקור והפסגה של חיי המאמינים בישוע, ותפילתם הנשגבה והחשובה ביותר. במיסה נוכח כל מסתורין הישועה שלנו, ובסעודת האדון אנו מקבלים את גופו ודמו של ישוע אדוננו – הנוכח באמת תחת מסווה של לחם ויין – המעניק לנו את עצמו במתנת האהבה הנהדרת הזו.
קרא כיצד יציאת מצרים - שחרור עם ישראל מעבדות לחירות על ידי אלוהים - מסמלת את שחרור האנושות כולה מעבדות לחטא, באמצעות מושיע נשגב הרבה יותר, ישוע המשיח. למד כיצד עבודת הקודש של בני ישראל במדבר, בדרכם לארץ המובטחת, מסמלת את חיי הליטורגיה והתקדישים של הכנסייה, במסעה לקראת הארץ המובטחת השמימית.