מבוא לתקדיש הפיוס (הווידוי)
מהו וידוי?
הוידוי (או 'הפיוס') הוא התקדיש (הסקרמנט) שבאמצעותו קתולים שנטבלו מקבלים סליחה בחסד אלוהים, על חטא שחטאו נגדו; כמו כן, באמצעותו הם מפויסים עם הכנסייה שבה פגעו בכך שחטאו. זהו המקום שבו אתה פוגש את ישוע שקם לתחייה, שהעניק לשליחיו – הכוהנים הראשונים של הברית החדשה – את הכוח לסלוח חטאים בשמו (יוחנן כ, 23).
התמודדות עם החטא בחיי
העולם שבו אנו חיים איבד את חוש החטא שלו. הרע נחשב לעתים קרובות "טוב". לחטא יש הכוח בחיינו לעוור את עינינו מראיית המציאות. אם אנו בוחנים את ליבותינו ומבקשים מרוח הקודש להדריך אותנו, אנו מתחילים לראות עצמנו כפי שאלוהים רואה אותנו – ומזהים את הצורך שלנו בסליחת חטאים.
לאלוהים יש תוכנית עבור חייך. הוא יעד אותך לחיים במלכות השמים! היה סמוך ובטוח, אם כן, בעת שאתה בוחן את מצפונך; שכן אלוהים שלח את בנו, ישוע המשיח, להשיב אותך לעצמו ולהכיר את אהבתו ואת רחמיו.
חטא הוא בחירה מכוונת במשהו שהוא ההפך ממצוות האהבה של אלוהים – אם במחשבות, במילים או במעשים. אלוהים אוהב אותנו ומעוניין שנהיה קדושים. הוא רוצה לתת לנו את עצמו, אך אנו אומרים לו "לא" בכך שאנו חוטאים. החטא עצמו הוא העונש הקשה ביותר על חטא. יש שני סוגי חטאים: חטא למוות וחטא לא למוות. חטא למוות משמיד את האהבה. הוא מרחיק את האדם מאלוהים ומהקהילה. זוהי הפרה חמורה של מצוות אלוהים. כדי שחטא יהיה חטא למוות, על המעשה להיות חמור; על החוטא להבין כי מה שהוא עושה הוא חמור ביותר, ועליו להיות חופשי לבצע את המעשה. אם כן, אינני יכול לחטוא חטא למוות אם המעשה אינו חמור, אם אינני יודע מה אני עושה או אם אינני פועל מתוך חופש מוחלט. החטא לא למוות הוא עבירה פחות חמורה נגד אלוהים, הפוגעת בידידות שלנו איתו אך אינה הורסת אותה. (קכ"ק 1854–1864)
סליחת החטאים בתנ"ך ובברית החדשה
רק אלוהים יכול לסלוח על חטאים. בתנ"ך קיבלו בני ישראל סליחה על חטאיהם באמצעות הקרבת קורבנות, בתיווכם של הכוהנים. מאחר שהעונש ההוגן על חטאים חמורים היה מוות – היה צורך בשפיכת דם בעלי חיים על מנת לכפר על חטאים; כמו כן, מות בעל החיים סימל את המוות שהוא תוצאת החטא (ויקרא יז, יא).
ברבות הימים מת ישוע המשיח כקורבן ייחודי ומושלם עבור חטאינו (הראשונה אל הקורינתיים טו, 3), כפי שהוכרז על ידי הנביא ישעיה (נג, ד–יב). ישוע הוא שה האלוהים הנושא חטאת העולם. בכך שהקריב עצמו ושפך את דמו הוא כיפר על חטאי האנושות כולה (הראשונה ליוחנן ב, 2). ישוע לקח על עצמו את העונש על חטאינו, כדי להעניק לנו סליחה וחירות מן החטא וכדי להפוך אותנו לצדיקים בפני אלוהים.
כיצד אנו מקבלים סליחה מישוע בימינו? ראשית, בכך שאנו מתחרטים על חטאינו וחוזרים בתשובה, בכך שאנו מאמינים בישוע, בכך שאנו נטבלים ובכך שאנו מצטרפים לכנסייה. ישוע אומר לנו כי הטבילה היא הכרחית על מנת להיוושע (מרקוס טז, 16; יוחנן ג, 5; קכ"ק 1257). הוא אמר כי עלינו "להיוולד מחדש" מהמים ומהרוח כדי להיכנס למלכות האלוהים (יוחנן ג, 3–5). הלידה מחדש היא האמונה במשיח והטבילה, שבאמצעותה אנו לוקחים חלק במותו ובתחייתו ונרחצים מכל חטאינו (אל הרומיים ו, 3–4).
אך אפילו לאחר שאנו מאמינים בישוע ונטבלים – אנו ממשיכים לחטוא. עלינו להמשיך תמיד בשאיפה לחזרה בתשובה עמוקה יותר ויותר. כשהיה ישוע על פני כדור הארץ הוא סלח בעצמו על חטאים (מרקוס ב, 5). לפני שחזר לימין האב הפקיד שליחות זו של סליחת חטאים בידי השליחים, שלהם נתן גם את מפתחות מלכות השמים ואת הכוח להתיר ולאסור (מתי יח, 18). הוא אמר לשליחים: "כָּל מִי שֶׁתִּסְלְחוּ לוֹ עַל חֲטָאָיו, הֵם יִסָּלְחוּ לוֹ; לְכָל מִי שֶׁתִּזְקְפוּ אוֹתָם, יִזָּקְפוּ לוֹ" (יוחנן כ, 23). בימינו יורשיהם של השליחים הם הבישופים ועוזריהם הכוהנים, ולהם נתן ישוע את הסמכות לסלוח על חטאים (קכ"ק 1444–1445, 1461–1467).
כשאנו מתוודים על חטאינו בפני כוהן מחזק אותנו האדון בחולשותינו, וליבותינו נפתחים לקבל את החסד ואת הרחמים שאלוהים חפץ להעניק לנו. וידוי על בסיס קבוע הוא אמצעי יעיל בגדילה בקרבה לישוע. בכל פעם שאנו מתוודים אנו מבינים בעוצמה רבה יותר את משמעות "מֵתִים לְגַבֵּי הַחֵטְא, אַךְ חַיִּים לֵאלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ" (אל הרומיים ו, 11).
מי יכול להתוודות בפני כוהן?
רק קתולים שנטבלו יכולים לקבל את תקדיש הפיוס/הווידוי. אם אינך קתולי, אך מעוניין ללמוד עוד על האמונה הקתולית, פנה לכוהן או כתוב לנו. נשמח לענות על שאלותיך. (ראה גם את המאמר: למה דווקא להיות קתולי?)
באיזו תדירות על קתולים להתוודות על חטאיהם?
כל הקתולים, כולל הכוהנים, הבישופים והאפיפיור בעצמו, נדרשים להתוודות על חטאיהם לפחות פעם אחת בשנה. יחד עם זאת, וידוי תדיר יותר (לפחות פעם בחודש) מומלץ ביותר. האפיפיור יוחנן פאולוס השני המליץ בחום לבצע וידוי פעם בשבוע – דבר שעשה בעצמו. הוא אמר כי "אנו משלים את עצמנו אם אנו מבקשים להיות קדושים בלי שנקבל לעתים קרובות תקדיש זה של חזרה בתשובה וחרטה". אם אתה קתולי ורצונך לקבל תקדיש זה, דבר עם כוהן והוא יסייע בידך.
אם ביצעת חטא חמור (חטא למוות) חשוב ביותר להתוודות מוקדם ככל האפשר. כל מי שביצע חטא למוות אינו יכול להשתתף בסעודת האדון עד שיתוודה ויקבל סליחה מאלוהים, שכן קבלת לחם הקודש במצב של חטא חמור אינה מביאה חסד אלא עונש/משפט (הראשונה אל הקורינתיים יא, 27–30). לדוגמה: קתולי שבכוונה תחילה אינו משתתף במיסה של מוצאי שבת/ יום ראשון או יום חג, ואין לו סיבה מוצדקת לכך – עליו להתוודות תחילה, לפני שיקבל את לחם הקודש; זאת משום שנוכחות בכנסייה ביום ראשון (או מוצאי שבת) היא חובה עבור קתולים (קכ"ק 1457, 2181).
אני חושש להתוודות על חטאיי בפני כוהן
הכוהן הוא חוטא כמו כולנו, ומבין את מאבקנו בפיתוי ובחטא. כשאתה מתוודה בפניו אתה בעצם מתוודה בפני ישוע המשיח. מסיבה זו הכוהן מחויב ביותר לשמור על סודיות מוחלטת באשר לחטאים שמתוודים בפניו (קכ"ק 1467).
התכוננות לתקדיש הפיוס
ראשית בקש מרוח הקודש להיכנס ללבך וליידע אותך באשר לחטאיך, ולהעניק לך אומץ להביאם בפני האדון. ה' אוהב אותך וחפץ מאוד שתבוא אליו בענווה כדי שיוכל לשחררך מעול החטא בחייך – החטא שמעיק עליך. תקדיש הפיוס מעניק לך שמחה ונחמה באהבת אלוהים; הפיוס מחזק את הקשר שלך עם ישוע המשיח ועם כנסייתו.
הצער על חטא
בעת שאנו מתוודים, עלינו להצטער על חטאינו, ובאותו זמן להיות בטוחים בחסדו האוהב של אלוהים. על הצער לכלול נחישות להימנע מהחטאים שבוצעו, כמו גם מהאנשים, מהמקומות ומהדברים שגרמו לנו לחטוא מלכתחילה. אם ידוע לך על חטאיך, אך אין בלבך צער אמיתי עליהם, חשוב על הייסורים שסבל ישוע מתוך אהבתו כלפיך. אם אינך מבין מדוע מעשה כלשהו הוא בעצם חטא, שאל כוהן והוא יסייע בידך. (קכ"ק 1451–1454)
בחינת המצפון
כהכנה לווידוי, עבור על הרשימה הזאת ובדוק אם יש תחומים בחייך הדורשים שיפור וסליחת חטאים:
(הערה: רוב הנקודות שלהלן הן אוניברסליות ונכונות עבור כל בני האדם באשר הם – התורה "עַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה". עם זאת, הנקודות המסומנות בכוכבית הן ספציפיות לגבי קתולים ולכן מובן שאינן חלות לגביך אם אינך קתולי.)
1. וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדֶךָ
- האם אני שואף לקשר אישי ואוהב עם אלוהים?
- האם לאלוהים באמת המקום הראשון בחיי?
- האם אני "ממדר" את אלוהים בחיי? האם אני דתי/מאמין רק בקהילה או בכנסייה בימי שבת/ראשון, ואדם אחר ביתר ימות השבוע?
- "בַּמָּקוֹם שֶׁמֻּנָּח אוֹצַרְכֶם, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבַבְכֶם" (לוקס יב, 34). האם אני מבזבז זמן ומשאבים מופרזים בהשגת דברים לא חשובים? האם אני חומרני בהתייחסותי לכסף?
- האם השתתפתי במעשי כשפים, בגילוי עתידות, בסיאנסים, בקריאה בקלפים ובשימוש בקמעות? האם אני מאמין בהורסקופ?
- האם אי פעם הייתי מעורב – במחשבה או במעשים – בתכנים של "העידן החדש" (ניו אייג')? האם אי פעם השתתפתי בשיטות או במעשים "רוחניים" (כגון יוגה או מדיטציה על-טבעית) או בשיטות ריפוי (כגון רֵיקִי) – שאינם מבוססים על התגלות כתבי הקודש?
- האם אי פעם התייאשתי מאהבת אלוהים אליי?
- האם חטאתי בחושבי כי אלוהים יסלח לי לאחר מעשה?
- האם אני שואף להיות בקרבת אלוהים בתפילה באופן קבוע?
- (*) האם הזנחתי את לימוד אמונתי בקריאה בכתבי הקודש ובהוראת הכנסייה?
- (*) האם אי פעם הכחשתי אמת כלשהי של הכנסייה הקתולית מתוך מבוכה?
- (*) האם לקחתי את סעודת האדון במצב של חטא חמור (חטא למוות)?
- (*) האם שיקרתי בווידוי? האם לא התוודיתי במכוון על חטא חמור?
2. לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא
- האם פגעתי בשמו הקדוש של אלוהים או השתמשתי בו בקלות ראש?
- האם ייחלתי לרעתו של מישהו או קיללתי?
3. זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
- השבת היא יום קדוש המוקדש לה' (שמות לא, טו). האם נמנעתי מעבודה מיותרת בשבת?
- (*) האם הפסדתי בכוונה מיסה ביום שבת/ראשון או ביום חג?
- (*) האם אני אדיש כלפי אלוהים בכך שאינני מתייחס ברצינות למיסה? האם אני מגיע מאוחר או מקדים לעזוב בכוונה וללא סיבה טובה?
4. כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ
- האם אני מכבד את הוריי ומציית להם? האם קיללתי את הוריי או פגעתי בהם בצורה כלשהי?
- האם אני מציית לאנשים במעמד גבוה ממני?
- האם הזנחתי את משפחתי ואת חובותיי?
5. לֹא תִרְצָח
- האם פגעתי במישהו במתכוון?
- האם ביצעתי הפלה? האם עודדתי מישהי או סייעתי לה לעבור הפלה?
- האם השתמשתי בסמים או הייתי שיכור?
- האם יש לי שנאה, כעס או טינה מתמשכים כלפי מישהו ונמנעתי מלסלוח לו/לה?
- האם גרמתי לסקנדל לאדם אחר בגלל חטאיי, ובכך גרמתי להם לחטוא?
- האם ניסיתי להתאבד או שקלתי ברצינות להתאבד?
6. לֹא תִנְאָף
- (לנשואים) האם אני נאמן לנדרי הנישואין שלי, במחשבותיי ובמעשיי?
- (לנשואים) (*) האם הייתי נשוי ללא היתר הולם מאת הכנסייה? (שאל כוהן אם אינך בטוח בתשובה לכך)
- האם השתמשתי באמצעי מניעת היריון או עברתי עיקור?
- (ללא נשואים) האם קיימתי יחסי מין עם מישהו – גבר או אישה?
- (ללא נשואים) האם השתתפתי בפעילות כלשהי שמטרתה עוררות מינית או פעילות מינית, כגון נגיעות טמאות או נשיקות מלאות תשוקה?
- האם אוננתי?
- האם מצאתי סיפוק בהתבוננות בפורנוגרפיה במגזינים, בסרטים או באתרי אינטרנט?
- האם דיברתי בלשון לא נקייה או סיפרתי בדיחות גסות?
- האם לבושי צנוע?
7. לֹא תִגְנֹב
- האם לקחתי דבר מה שאינו שייך לי? הרסתי רכוש השייך למישהו אחר? קיבלתי סחורה גנובה במודע?
- ישוע מלמד אותנו כי עלינו לאהוב במיוחד את העניים. האם הזחתי את הנזקקים או התעלמתי מן העניים? האם אני נדיב באשר לדברים החומריים שברשותי?
- האם רימיתי?
- האם גנבתי משהו ממעסיקיי או משכיריי?
- האם העתקתי באופן בלתי חוקי תקליטורים או תוכנות מחשב?
8. לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר
- האם שיקרתי או נשבעתי לשקר?
- האם ריכלתי או פגעתי בשמו הטוב של מישהו?
- האם גיליתי מידע כלשהו על אודות מישהו, מידע שהיה עליי לשמור בסוד?
9. לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ
- האם הנחתי לעצמי במודע ובכוונה לחשוב מחשבות מיניות על מישהו/מישהי שאיני נשוי להם? האם אני מנסה לשלוט בדמיוני?
- האם אני קורא ספרים וצופה בסרטים כראוי? האם צפיתי בתוכניות, סרטים או הצגות שבהם סצינות טמאות – בכוונה תחילה לצפות בסצינות אלה?
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ
- האם אני מקנא ברכושם, בכישרונותיהם ובהצלחותיהם של אחרים?
- האם התנהגתי בקנאה באשר לכישרונו של מישהו?
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
- האם אני אוהב את רעי? האם יש אנשים שאינני אוהב או מסרב לאהוב? האם לעגתי למישהו או השפלתי מישהו? האם אני בעל דעות קדומות?
- האם רצוני לעזור לאחרים הנמצאים במצוקה – במיוחד העניים שסביבי?
- האם אני מנסה בכל כוחי לאהוב אחרים, כרצונו של ישוע? האם אני סולח מכל הלב לאלה הפוגעים בי? האם אני מתפלל עבור אויביי?
- האם מתחתי ביקורת קשה על אחרים כאשר הייתי אמור לעודדם?
- האם אני אוהב את עצמי כפי שאלוהים אוהב אותי? האם אני דואג לבריאותי הגופנית, הרגשית והרוחנית?
(*) כללי הכנסייה
- (*) האם אני מתוודה בפני כוהן לפחות פעם בשנה?
- (*) האם אני משתתף בסעודת האדון לפחות בחג הפסחא? האם אני צם במשך שעה אחת לפני קבלת לחם הקודש?
- (*) האם אני שומר את ימי הצום והפרישות שנקבעו על ידי הכנסייה? (יום האפר [היום הראשון של צום הארבעים] ויום שישי הגדול [ היום האחרון של צום הארבעים ויום מותו של ישוע])
כיצד לבוא לווידוי
- (א) בחן את מצפונך באמצעות מדריך זה ובקש מרוח הקודש להדריכך; הצטער באמת על חטאיך והיה נחוש לעשות שינוי בחייך.
- (ב) לך אל הכוהן והצטלב באומרך: "בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן." נהוג לומר לכוהן כמה זמן עבר מאז הווידוי האחרון שלך.
- (ג) ספר לכוהן על חטאיך. ספר לו כיצד חטאת ובאיזו תדירות. אם אינך בטוח כי דבר מה הוא חטא, שאל את הכוהן. ספר לו על חטאיך החמורים. רצוי גם להתוודות על חטאים פחות חמורים (חטאים לא למוות).
- (ד) הקשב לכוהן. אולי יצטט בפניך פסוק מכתבי הקודש. אם יש לך שאלות כלשהן בנושאי אמונה, כיצד לגדול בקדושה, או אם דבר מה הוא חטא – שאל אותו. אז ייתן לך הכוהן אמצעי לכפרה, שהוא הצעד הראשון ב"חייך החדשים" לאחר תקדיש הווידוי.
- (ה) התפלל תוך חזרה בתשובה. נסה לומר לאלוהים את "אשר על לבך" – הדברים שאתה מצטער עליהם, וכי אין בכוונתך לחטוא שוב (ראה דוגמה ל"מעשה חרטה" להלן או התפלל תפילה זו במילותיך שלך).
- (ו) הקשב בעת שהכוהן סולח לך על חטאיך ומצא סיפוק בעובדה כי אלוהים באמת הושיע אותך מכל חטאיך.
- (ז) עשה כפי שאמר לך הכוהן. חסדו של אלוהים אכן קיים לעולם ועד! הודה לו על מה שעשה עבורך.
אם אינך יודע מה עליך לעשות, אמור לכוהן והוא יסייע בידך.
תפילת חרטה
"אלוהיי, אני מתחרט על חטאיי בכל ליבי. בכך שבחרתי לעשות את הרע ולא את הטוב חטאתי נגדך, נגד מי שעליי לאהוב יותר מכול. בכוונתי לחזור בתשובה, בעזרתך, ולא לחטוא עוד, ולהימנע מכל מה שגורם לי לחטוא. מושיענו ישוע המשיח סבל ומת עבורנו. בשמו, אלוהיי, רחם עליי."
דברי מחילה מפי הכוהן
"אֱלֹהִים, אָב רַחוּם וְחַנוּן, אֲשֶׁר בְּמוֹתוֹ וּתְחִיָּתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, בְּנוֹ יְחִידוֹ, רִצָּה אֵלָיו אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְשָׁפַךְ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְכַפֵּר עַל כָּל הַחֲטָאִים, יִתֵּן לְךָ, דֶּרֶךְ הַכְּנֵסִיָּה, אֶת הַסְּלִיחָה וְאֶת הַשָּׁלוֹם. וַאֲנִי פּוֹתֵר אוֹתְךָ מִכָּל חֲטָאֶיךָ בְּשֵׁם הָאָב, וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ - אֱלֹהִים אֶחָד. אָמֵן." (קכ"ק 1449)
ראה גם: תקדיש הפיוס (הווידוי)* (מצגת פאוורפויט)
