השילוש הקדוש - השילוש בכתבי אבות הכנסייה

חלק שלישי: השילוש בכתבי אבות הכנסייה

המקור לחלק זה: Catholic Answers

בחלק זה נכלול כמה ציטוטים נבחרים של אבות הכנסייה הקדומה, המעידים על אמונתם באל שהוא שלושה, זאת לצד הפסוקים מהתנ"ך ומהברית החדשה שהבאנו לעיל.

הדידאכה (The Didache)

לאחר ההוראות הנ"ל, היטבלו לשם האב, הבן ורוח הקודש, במים חיים [זורמים]... אם אין ברשותכם מים כאלה, מזגו מים על הראש שלוש פעמים לשם האב, הבן ורוח הקודש. (הדידאכה 7, 1 [40 לספירה])

איגנטיוס מאנטיוכיה

[ל]כנסייה אשר באפסוס... הנבחרת באמצעות סבל אמיתי ברצון האב בישוע המשיח אלוהנו. (איגרת אל האפסיים 1 [110 לספירה])

שכן אלוהנו, ישוע המשיח, הורה ברחמה של מרים בהתאם לתוכנית אלוהים: מזרע דוד, כן, אך גם מרוח הקודש. (שם 18, 2)

יוסטינוס מרטיר

נוכיח כי אנו משתחווים לפניו בהיגיון; שכן למדנו כי הוא בנו של אלוהים האמיתי בעצמו ובכבודו, כי הוא נמצא במקום השני, וכי רוח הנבואה במקום השלישי. לכן הם מאשימים אותנו בטירוף, באומרם כי אנו מעניקים לאדם צלוב את המקום השני אחרי האלוהים הנצחי והבלתי משתנה, בורא כל הדברים; אך הם בורים ואינם מבינים את הסוד שעומד מאחורי כל זאת. (אפולוגיה ראשונה 13, 5–6 [151 לספירה])

תיאופילוס מאנטיוכיה

זוהי תכונתו של אלוהים, הנשגב, הכל-יכול, החי: לא רק להיות בכל מקום – אלא גם לראות ולשמוע הכול; שכן אינו מוגבל בשום אופן מבחינת מקום... שלושת הימים שלפני בריאת המאורות הם סוגי השילוש: אלוהים, דברו וחוכמתו. (נגד כפירות 1, 10, 1 [189 לספירה])

איראניוס מליאון

שכן הכנסייה, אף שהיא מפוזרת בעולם כולו, בכל קצווי תבל, קיבלה מהשליחים ומתלמידיהם את האמונה באלוהים אחד, האב הכל-יכול... ובישוע המשיח האחד, בן אלוהים, שהפך לבשר ודם למען ישועתנו... וברוח הקודש. (נגד כפירות 1, 10, 1 [189 לספירה])

טרטוליאנוס

אנו אכן מאמינים כי ישנו אלוהים אחד בלבד, אך אנו מאמינים כי בתוך מהות זו... יש גם בן לאלוהים אחד זה, דברו, שנבע ממנו ואשר על ידו נהיה הכול ובלעדיו לא היה נהיה דבר... אנו מאמינים כי הוא נשלח על ידי האב, בהתאם להבטחתו שלו, רוח הקודש, המנחם, מקדש אמונתם של אלה המאמינים באב ובבן וברוח הקודש... חוק האמונה היה קיים מאז תחילת הבשורה, עוד לפני שקמו הכופרים הראשונים. (נגד פרקסיאס 2 [216 לספירה])

ובו זמנית מוגן סוד ההתגלות, שכן האיחוד מתגלה כשילוש. לפי הסדר – השלושה הם האב, הבן והרוח. הם שלושה לא מבחינת מצבם אלא מבחינת דרגתם; לא בקיום, אלא בצורה; לא בכוח, אלא בסוג; אך בעלי קיום אחד ובעלי מצב אחד וכוח אחד – משום שהוא אלוהים אחד שבו שלוש דרגות וצורות ושלושה סוגים – לשם האב, הבן ורוח הקודש. (שם)

זכרו תמיד את חוק האמונה שלימדתי ואשר עליו אני מעיד, כי לא ניתן להפריד בין האב והבן והרוח, ואז תבינו מה הייתה כוונתי בכך. שימו לב כעת באומרי כי האב הוא אחר, הבן הוא אחר והרוח הוא אחר. הצהרה זו מובנת בצורה שגויה על ידי מי שאינו מלומד או עקשן – כאילו משמעות הדבר היא פיצול אשר ממנו משתמע כי האב, הבן ורוח הקודש נפרדים זה מזה. (שם, 9)

אם כן, הקשר בין האב והבן ובין הבן והמנחם מייצר שלוש ישויות לכידות, עדיין נבדלות זו מזו. שלושת אלה הם מהות אחת לא ישות אחת, כפי שנאמר "אֲנִי וְהָאָב אֶחָד אֲנַחְנוּ" (יוחנן י, 30) באשר לאיחוד הקיום לא באשר ליחידות המספר. (שם, 25)

אוריגנס

שכן איננו מאמינים במה שחושבים הכופרים שאנו מאמינים: שחלק מסוים של אלוהים הוחלף לכדי היות/היווצרות הבן, או שהאב התרבה וכך נוצר הבן מחומר שלא היה קיים קודם לכן – ממשהו שהיה קיים מחוץ לאלוהים – כך שהיה זמן שבו הוא [הבן] לא היה קיים. (הדוקטרינות היסודיות 4, 1, 1 [225 לספירה])

לא, בכך שאנו דוחים כל רעיון של גופניות אנו מאמינים כי הדבר והחוכמה נבראו מתוך האלוהים הבלתי נראה והלא גשמי – בלי שקרה שום דבר גופני... אם כן, יש להבין את אמונתנו, שמעולם לא היה זמן שבו לא היה קיים, בסובלנות. שכן מילים אלה בעצמן – 'כאשר', 'מעולם' – הן מונחים בעלי משמעות של זמן, בעוד שכל מה שנאמר על האב, הבן ורוח הקודש – יש להבינו כנמצא מחוץ לזמן ולתקופה.

האפיפיור דיוניסיוס

כעת, אם כן, אפנה לאלה המחלקים, חותכים והורסים את הצהרתה המקודשת ביותר של כנסיית האלוהים, והופכים אותה [את הצהרת השילוש], כאילו יש שלושה כוחות, חומרים שונים זה מזה, שלוש אלוהויות... [חלק מן הכופרים] טוענים כי יש, בצורה כלשהי, שלושה אלוהים, ובכך מפרידים את האיחוד הקדוש לכדי שלושה חומרים זרים זה לזה ונפרדים לחלוטין. (איגרת אל דיוניסיוס מאלכסנדריה 1 [262 לספירה])

אם כן, יש להבין את השילוש הקדוש וללמדו כאחד, כפסגה, כאלוהים הכל-יכול של היקום... זהו חילול השם – לא חילול השם "רגיל" אלא הגרוע שבחילולי השם – לומר כי הבן הוא באיזשהו אופן "עבודת יד" [נברא]... שכן אם הבן נברא היה זמן שבו תכונותיו לא היו קיימות; וכתוצאה מכך, היה זמן שבו אלוהים היה קיים בלעדיהן – דבר מגוחך לחלוטין. (שם, 1–2).

ובצורה דומה, אם כן, אל לנו לחלק לשלוש אלוהויות את האיחוד האלוהי הנפלא... אדרבה, עלינו להאמין באלוהים, האב הכל-יכול; ובישוע המשיח, בנו; וברוח הקודש; וכי הדבר מאוחד עם אלוהי היקום. שכן הוא אומר "אֲנִי וְהָאָב אֶחָד אֲנַחְנוּ" וגם "אֲנִי בָּאָב וְהָאָב בִּי". (שם, 3)

גרגוריוס עושה הניסים

יש אלוהים אחד... יש שילוש קדוש מושלם, בגבורה, בנצחיות ובריבונות – והוא אינו מחולק ואינו מנוכר זה מזה. ועל כן אין שנברא או ששועבד בתוך השילוש; וגם אין דבר שנוצר, כאילו בזמן כלשהו בעבר לא היה קיים והותחל בזמן כלשהו בעתיד. ועל כן, הבן מעולם לא היה חסר לאב, וגם הרוח מעולם לא היה חסר לבן; אלא ללא השתנות וללא שינוי היה השילוש קיים כפי שהוא, מאז ומעולם. (הצהרת האמונה [265 לספירה])

הקדוש פטריק מאירלנד

אני קושר על עצמי היום את כוח הכרזת השילוש – האמונה בשילוש המאוחד, בורא היקום. (המגן של הקדוש פטריק 1 [447 לספירה])

אין אלוהים אחר, ומעולם לא היה בעבר, ולעולם לא יהיה בעתיד, פרט לאלוהים האב שלא נברא, שאין לו התחלה, ואשר ממנו כל ההתחלות כולן, והתומך בדברים כולם, כפי שאנו אומרים; ובנו ישוע המשיח, שגם באשר אליו אנו מאמינים כי תמיד היה עם האב – טרם בריאת העולם... ישוע המשיח הוא האדון והאלוהים שבו אנו מאמינים... הוא זה שהעניק לנו בשפע את רוח הקודש... שבו אנו מאמינים ואותו אנו מעריצים כאלוהים אחד בשילוש השם הקדוש. (הווידוי של הקדוש פטריק 4 [452 לספירה])

אוגוסטינוס הקדוש

כל הפרשנים הקתולים שפירשו את כתבי הקודש, התנ"ך והברית החדשה, שאת דבריהם קראתי, אשר כתבו לפניי על השילוש הקדוש – אלוהים – היה בכוונתם ללמד בהתאם לכתבי הקודש כי האב והבן ורוח הקודש הם אחד ומאותה מהות המהווה איחוד אלוהי בעל שוויון שאין להפרידו; ועל כן, אין שלושה אלוהים אלא אלוהים אחד, אף שהאב הוליד את הבן, ועל כן מי שהוא הבן אינו האב; ורוח הקודש אינו האב ואינו הבן, אלא אך ורק הרוח של האב ושל הבן, וגם הוא שווה במעמדו לאב ולבן והוא חלק לאיחוד השילוש. (השילוש 1, 4, 7 [408 לספירה])