מרים, נשמתו האוניברסלית של עם ישראל
במאמר זה אציג סקירת התורה היהודית-קתולית על מרים; תורה שלדעתי תואמת את מה שמבינה הכנסייה הקתולית על מרים ובאותו זמן מכירה בכבודו של עם ישראל כפי שנתפס ביהדות.
מובן כי כיהודי אף פעם לא חשתי בנוח עם מקומה של מרים בלימודי הכנסייה. מאמר זה חשוב לי במיוחד משום שבעת שכתבתי אותו הגעתי להבנה מחודשת של תפקידה של מרים וחשיבותה בתוכנית הישועה.
הבה נזכור נקודה אחת. השוויתי בין ידע תפארתו של אלוהים כפי שהתגלתה במעמד הר סיני לבין ידע חסדו וענוותו כפי שהתגלתה בצלב. הצגתי את הדברים בצורה פשוטה יתר על המידה על מנת להדגיש את טענתי. סיפור הקמתו של העם היהודי כפי שמופיע בתנ"ך הוא סיפור חסדו של אלוהים. הוא שונה מן הצלב משום שהתגלה בו חסדו של אלוהים דרך תפארתו, בעוד שבצלב התגלה חסדו של אלוהים דרך ענוותו.
1. נשמתו האוניברסלית של עם ישראל שאינה יכולה לחטוא
"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א, ח)
'אמך' זוהי כנסת ישראל. (בבלי לה, ב; זוהר חלק ב, עמ' 85 א)
"כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עָלָיו עוֹמֵד לְיָדָהּ, אָמַר לְאִמּוֹ: "אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךְ. לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַתַּלְמִיד: "הִנֵּה אִמְּךָ." מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אָסַף אוֹתָהּ הַתַּלְמִיד לְבֵיתוֹ." (יוחנן יט, 26–27)
'כנסת ישראל' היא נשמתו של העם היהודי כולו. נשמה יהודית מרוממת זו, כפי שכותב הרב סלונימר בדרשות על פורים, אינה מסוגלת לחטוא.
מדוע אינה מסוגלת לחטוא? משום שנשמתו האוניברסלית של עם ישראל זוכרת את תפארתו של אלוהים במעמד הר סיני. אכן, כנסת ישראל מעולם לא נפרדה מנוכחות תפארת זו, ובנוכחות התפארת הזו – חטא אינו מתקבל על הדעת. [היא] אינה מסוגלת לחטוא. [היא] טהורה לחלוטין.
כל יהודי לוקח חלק בנשמה אוניברסלית זו של ישראל, אך פרט לנשמה אוניברסלית זו יש לו נשמה פרטית משלו. נשמה פרטית זו אינה טהורה כל כך. היא מסוגלת לחטוא. היחידה שנשמתה הפרטית טהורה כמו זו האוניברסלית היא מרים גבירתנו.
2. מרים, נשמתו האוניברסלית הטהורה של עם ישראל
מרים אינה אך ורק סמל או האנשה של הנשמה היהודית האוניברסלית. מרים היא נשמתה האוניברסלית של עם ישראל, שנגלתה כבן אדם פרטני. ההתעברות הטהורה מנעה מנשמתה הפרטית להישחת על ידי חטא; וכך היא ההתגשמות המושלמת של צלם אלוהים באדם, משום שהיא עוצבה להיות נשמתו האוניברסלית של עם ישראל.
מרים, ההתעברות הטהורה, היא הנשמה האוניברסלית המושלמת של עם ישראל העומדת למרגלות הר סיני ומקבלת את דבר אלוהים בכל הזמנים. כשעוברה על ידי גבורת רוח הקודש, קיבלה מרים את דבר אלוהים פעם נוספת. בדיוק כפי שדבר אלוהים הכתוב ניתן לעם היהודי באמצעות נשמתו האוניברסלית הטהורה, כך ניתן להם, ולשאר העולם, הדבר הנגלה בבשר – באמצעות מרים, שבה הפכה נשמתו האוניברסלית הטהורה של עם ישראל לאישה יהודייה.
בפסוקים מספר משלי שצוטטו לעיל נכתב 'תּוֹרַת אִמֶּךָ'. התורה משויכת ל'אימך'. מיהי 'אימך'? התלמוד והזוהר מלמדים אותנו כי 'אימך' היא הנשמה האוניברסלית של עם ישראל, שכן דרכה נגלתה התורה. ישוע אומר לנו כי 'אימך' היא מרים, שכן דרך מרים – שבה הפכה נשמתו האוניברסלית של עם ישראל לאדם – נגלה חסדו של אלוהים שהשפיל עצמו על הצלב.
3. מרים, הרחומה ביותר
על מנת להעריך את ענוותו של אלוהים, עלינו להבין עד כמה השפלה זו הייתה עצומה. נשמתו האוניברסלית של עם ישראל, שחזתה בתפארתו של אלוהים, יכולה להעריך את ענוותו של אלוהים בצורה הטובה ביותר. ומשום שההשפלה העצמית האלוהית הזו מגלה את מידת חסדו של אלוהים, נשמתו האוניברסלית של עם ישראל מכירה את חסדו של אלוהים יותר טוב מכל אחד אחר. כשנשלם מעשה זה של רחמים, בדיוק לפני שהפקיד את רוחו בידי אלוהים, ישוע הצהיר כי מימד חדש נוסף לעדותה של נשמתו האוניברסלית של עם ישראל, בכך שמינה את מרים להיות אימנו. מרים היא נשמתו האוניברסלית של עם ישראל, שכן היא שוכנת מול החסד האלוהי הנגלה בצלב.
לא אמונה קרה או שטחית, אלא אמונה המקבלת את אמת האלוהים ולוקחת חלק באמת זו בכך שהאמונה הופכת במידה עצומה להיות בבעלות המאמין עד כי היא הופכת למה שעומד בבסיסם של מעשיו – זוהי אמונה המביאה לישועה. נשמתו האוניברסלית של עם ישראל מכירה את תפארתו של אלוהים משום שהיא לוקחת חלק בתפארת זו. זוהי הברייה המרוממת ביותר של אלוהים – נשמתו של אדם שהיא דמותו המושלמת של אלוהים.
בצורה דומה, נשמתו האוניברסלית של עם ישראל מכירה את חסדו של אלוהים רק משום שהיא לוקחת חלק בחסד זה. הביטוי הסופי של חסד זה היה ישוע שהפקיר עצמו מתוך בחירה חופשית על מנת להיצלב, משום אהבתו לבני האדם. מרים, נשמתו האוניברסלית של עם ישראל, הייתה יכולה להכיר חסד זה רק משום שלקחה חלק בצליבה; רק משום שכמו בנה, הפקירה עצמה מתוך בחירה חופשית על מנת לסבול יחד איתו בעת הצליבה. זוהי החרב שחדרה לליבה. מרים היא נשמתו האוניברסלית הטהורה של עם ישראל, שכן היא לוקחת חלק בחסדו של אלוהים, חסד שנגלה בעינוייו של ישוע. מרים היא הברייה הרחומה ביותר מכל הברואים על ידי אלוהים.
4. מרים היא הכנסייה
הנשמה הפרטית של החוטא היהודי היא מושחתת כל כך, עד כי היא מאפילה על אורה של נשמתו האוניברסלית של עם ישראל הקורנת מעמקי נשמתו. ישוע מינה את מרים לאימנו על מנת להשיב את האחדות בין החוטא ובין נשמתו האוניברסלית הטהורה של עם ישראל. חסדה של מרים, השופך על החוטא את אורה של נשמתה הטהורה, מקביל להתגלמותו בבשר של ישוע. בחסדה שופכת מרים את טוהרתה המושלמת על הנשמה החוטאת, בצורה דומה לכך שאלוהים שפך בחסדו את אלוהותו על האנושות החוטאת באמצעות התגלמותו בבשר של ישוע. בדיוק כפי שעם ישראל מכיר את תפארתו של אלוהים באמצעות נשמתו האוניברסלית, כך מכיר החוטא את חסדו של אלוהים באמצעות מרים.
ישוע הוא אלוהי ישראל כפי שהוא נגלה בפני המאמינים בהתגלמותו בבשר. מרים היא נשמתו האוניברסלית של העם היהודי, אימו של עם ישראל, כפי שהיא נגלית בפני המאמינים בהתגלמותו בבשר של ישוע. יהודי, השוכח כי נשמתו הפרטית לוקחת חלק בנשמתו האוניברסלית הטהורה של עם ישראל, מגלה זאת מחדש באמצעות מרים, ההתעברות הטהורה. וגוי, שאינו לוקח חלק בנשמתו האוניברסלית של עם ישראל, משום סדר הבריאה, מורכב על נשמה זו, משום סדר האמונה, באמצעות מרים.
תורת ההתעברות הטהורה הוכרזה על ידי הכנסייה כאמת האמונה הנרמזת בסוד התגלמותו בבשר של ישוע, אך היהודי הקתולי חייב להכיר בתורה זו כדוקטרינה המלמדת על הקשר בין מסתורין עם ישראל ומסתורין הכנסייה. שכן מרים, ההתעברות הטהורה, היא נשמתו האוניברסלית של עם ישראל שאינה מסוגלת לחטוא, ומרים היא הכנסייה.